אאא

דף קח

*תערובת בב"ח והאיסור. *המח' בחנ"נ.

א.  תערובת בשר בחלב ומה נאסר 1. טיפת חלב שנפלה על חתיכת בשר אוסרת בנותן טעם, ואם מיד הכניס את החתיכה לתוך הקדירה והגיס בעינן שתתן טעם בכל הקדירה. 2. איסור שנתן טעם בהיתר וסילק את האיסור אף דליכא ממשו אסור מדאורייתא דגמרינן מבשר בחלב ולא אמרינן דבשר בחלב חידוש הוא דא"כ יאסר אף שאין נותן טעם, ודחינן דדרך בישול אסרה תורה ולעולם הוי חידוש ותרוייהו היתר ונאסרים בבישול. 3. רב קאמר דהחתיכה עצמה נעשית נבילה כאשר קיבלה טעם מהחלב ואוסרת את כל החתיכות מפני שהן מינה וכר"י דמין במינו אינו בטל, ולא אמרינן שיתבטל ברוטב שאינו מינו דאיירי ברוטב עבה וכן סובר דאפשר לסוחטו אסור. 4. כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב הבשר אסור והחלב מותר, והטעם להו"א דאפשר לסוחטו מותר ולהכי החלב שנבלע לא נעשה נבילה או שהתורה אסרה גדי ולא חלב, ולמסקנא איירי שנפל ליורה רותחת שהחלב נפלט רק לאחר שנח ואז קדם דסלקו. 5. חצי זית בשר וחצי זית חלב שבשלן זה עם זה לרב לוקה על אכילתו בבא מיורה גדולה אבל לא לוקה על בישולו דלא מצטרפין, וללוי חשיבי לאיצטרופי הלכך לוקה בין על אכילתו ובין על בישולו.

ב.   טיפת חלב שנפלה על החתיכה, לר"י נעשית נבילה ואוסרת את כל הקדירה ולחכמים הטיפה אוסרת רק אם נתנה טעם ברוטב בקיפה ובחתיכות, ורבי קאמר נראין דברי ר"י בשלא ניער ולא כיסה ודברי חכמים בניער וכיסה. ומפרשינן במאי פליגי 1. נחלקו באפשר לסוחטו, ונראין דברי ר"י דאוסר כשניער או כיסה רק לבסוף דאף שאפשר לסוחטו אסור ואף בניער או כיסה מתחילה ועד סוף קאסר ר"י דחושש שמא לא ניער וכיסה יפה יפה, ונראין דברי חכמים שמתירין בניער או כיסה מתחילה ועד סוף והם מתירין אף בניער או כיסה רק לבסוף ש"מ דקסברי אפשר לסוחטו מותר. 2. בעי למימר דלכו"ע אפשר לסוחטו אסור ופליגי האם מין במינו בטל, ודחינן דא"כ רבי דתלי טעמא דהתירא בניעור לא הו"ל למימר נראין דברי חכמים כשניער וכיסה אלא אין נראין דברי ר"י.

 

שאלות לחזרה ושינון

 דף קח

א.  תערובת בשר בחלב ומה נאסר (5)

ב.   המח' בטיפת חלב שנפלה על החתיכה, ובמאי פליגי (2)

 

דף קט

*כחל וכשלא קרעו. *ההיתר כנגד האיסור.

א.  הכחל והוא דד הבהמה קורעו ומוציא את חלבו וכן הלב קורעו ומוציא את דמו ואם לא קרע אינו עובר, ואם בישל בלא קריעה פליגי תרי לישני דרב. והשמועות 1. בלשון אינו עובר עליו פליגי האם הכוונה דמותר או אסור. 2. הא דאמרינן דלב שבישלו צריך קריעה אח"כ, פליגי אם כחל א"צ קריעה או דלא מהניא ליה. 3. כחל שבישלו בחלבו מותר כיון שעדיין לא נעשה חלב אבל קיבה שבשלה בחלב אסורה כיון שבא לכלל חלב, ש"מ כל"ק דרב. 4. אמרינן דרב אסר משום שראה שהקילו באיסור בשר בחלב. 5. רב שמע את רבי חייא שאוסר במניקה כיון שכנוס בדדיה חלב הרבה ובגלל זה אסר כל כחל שבישלו. ולהלכה ר"א התיר בקריעה ור"י הצריך קריעה שתי וערב וטחו בכותל, ור"נ שרי בצלי ובסורא לא אכלו כחלי כלל.

ב.   ילתא אמרה שכל דבר שהתורה אסרה איכא היתר כוותיה 1. התורה אסרה דם, והתירה כבד. 2. נדה, דם טוהר. 3. חלב בהמה, איכא חלב חיה. 4. חזיר, מוח שיבוטא. 5. עוף גירותא, לשון של כוורא. 6. אשת איש, גרושה בחיי בעלה. 7. אשת אח, יבמה. 8. גויה, יפת תאר. 9. בשר בחלב, אמר ר"נ כחל.

 

 

שאלות לחזרה ושינון

 דף קט

א.  המח' בדין כחל שנתבשל בלא קריעה, והשמועות (4)

ב.   הדברים שהתורה אסרה והתירה כנגדן (9)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com