אאא

בפגישות שמתקיימות אצלי בתקופה זו, סוף החורף לפני פורים-פסח, השאלה הכי נפוצה אצל הלקוחות: כעת נצא לדרך? כעת נתחיל? הרי תקופה זו מרובה בהוצאות ואין לנו סיכוי להתחיל דרך חדשה של התנהלות כלכלית נאותה, מהיכן יהיה לנו את הכסף הזה? כשמגיע תורי כיועץ לענות, כיהודי אני מחזיר בשאלה: נניח ותשלמו על הרכישות בפורים - פסח תשע"ט בכרטיסי אשראי ודומיו, מאיפה תשלמו את האשראי? להזכירכם אשראי זו רק הלוואה, ומצווה להחזיר חובות...כאן בעצם טמון הסוד הגדול.

לכל משפחה יש תקציב, התקציב מגדיר את סך ההכנסות שהמשפחה מכניסה, וזהו סכום הכסף העומד לרשות המשפחה למימון כל הוצאותיהם,

  1. התקציב מממן בפועל את ההוצאות החודשיות, אלו ההוצאות השוטפות שחוזרות על עצמן כל חודש מחדש, זו השגרה הברוכה שבהוצאות.
  2. בתוך התקציב יש גם את ההוצאות הנוספות הלא שגרתיות, זהו התקציב הפחות מוכר -התקציב השנתי.
  3. ויש גם את תקציב הזכויות והחובות, אלו הוצאות שחלקם מגיעים לתכנית החיסכון שלנו, וחלקם ולפעמים כולם, מחזירים את החובות שצברנו.

בסופו של דבר, התקציב מממן את כל שלושת המחלקות שתיארנו ולפעמים רק את חלק משלושת המחלקות. הבעיה היא שזה רק לאחר מעשה ולא עם מחשבה לפני. תפקיד החיסכון הוא להפוך את ההתנהגות כלכלית שלנו לטובה יותר.

החיסכון, מטרתו לקחת בחשבון מראש את תקציב ההוצאות השנתי שלנו, גם את ההוצאות הפחות שגרתיות ולהתכונן אליהן על ידי הפרשת כספים מהשוטף אל עבר קופת החיסכון, ולאחר מכן שימוש בכספים שבחיסכון לטובת ההוצאות התקופתיות.

זאת התשובה לשאלה, האם זה הזמן לצאת לדרך? כן, אם לא עכשיו אימתי, אלא מה? אין לנו אפשרות כעת לדעת מה יהיה בתקופה הזו של היציאה לדרך, שהיא תקופה מרובה בהוצאות. אבל לפחות בשנה הבאה בפסח תש"פ כבר יהיה לנו כסף בקופה לטובת פורים – פסח. לא חבל שבגלל פורים-פסח תשע"ט לא תהיה לנו אף פעם תקופה רגועה מבחינה כלכלית? לפעמים ויתור על תשובה באופן זמני מייצב בעבורנו את העתיד והופך אותו לטוב יותר.

הכותב הוא יועץ כלכלי מטעם פאגי ומומחה להתנהלות כלכלית נבונה