אאא

33% מהיקף ייצור המזון בארץ הושלך לפח בשנת 2017, זאת, כאשר 1.75 מיליון אזרחים נחשבים לנזקקים לסיוע, אשר לא צורכים את כל אבות המזון כנדרש. 

בשנה האחרונה נזרקו כ-2.3 מיליון טונות של מזון, בשווי 19.5 מיליארד שקל. סך אבדן המזון במקטע הקמעונאות וההפצה עמד על 4.2 מיליארד שקל. הסיבות העיקריות לאבדן המזון במקטע הקמעונאות: מזון פג תוקף, פגמים אסתטיים באריזה או במוצר ונזק בתהליך השיווק. מדובר במזון שמושלך מלבד המזון אותו משליכים לקוחות אחר שרכשו אותו והוא אינו מדיד כלל ועל פי ההערכות מדובר גם בכמויות עצומות שפשוט מושלכות מידי שנה.

נתונים אלו עולים מהדו"ח הלאומי השלישי לאבדן והצלת מזון בישראל של ארגון לקט בשיתוף BDO, אשר נחשף הבוקר (שלישי). זו השנה הראשונה שבה הדו"ח מציג גם את אבדן המזון במקטע קמעונאות והפצה ברשתות השיווק, בשווקים הפתוחים, במכולות השכונתיות ועל ידי קמעונאים קטנים.

כאמור, בשנת 2017 אבד מזון בשווי כולל של 19.5 מיליארד שקל, כשמחציתו מוגדר כמזון בר הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל אדם. היקף המזון בר ההצלה בישראל עומד על 1.1 מיליון טונות מזון, בשווי 7 מיליארד שקל בשנה. 

שווי אבדן המזון בר ההצלה בחלוקה לקטגוריות: 3.5 מיליארד שקל בקטגורית קמעונאות והפצה, 1.6 מיליארד שקל בקטגוריית החקלאות, 1.2 מיליארד שקל בקטגוריה המוסדית, 450 מיליון שקל בקטגורית מיון ואריזה ו-200 מיליון שקל בקטגוריית התעשייה.

רק במקטע הקמעונאות וההפצה היקף המזון בר ההצלה עומד על 400 אלף טונות, ושוויו 4.2 מיליארד שקל. במקטע זה, אבדן המזון הוא בעל ערך כלכלי גבוה במיוחד: מדובר במזון המוכן לשיווק ולצריכה, אשר אובד בטרם הגיע לצרכן הסופי. 

במקטע זה נזרקו 30 אלף טונות של בשר, ביצים ודגים, 30 אלף טונות של מוצרי חלב ומזון מצונן, 20 אלף טונות של לחמים ומאפים, 20 אלף טונות של דגנים וקטניות, 20 אלף טונות של ירקות ופירות טריים ו-10 אלף טונות של מזון קפוא ושאר סוגי המזון.

הגורמים לבזבוז מלבד קלקול: פגמים אסתטיים ופגמים באריזה

שלושת הגורמים העיקריים לאבדן מזון במקטע הקמעונאות וההפצה הם: תוקף קצר, פגמים אסתטיים או פגמים באריזה, ומזון שניזוק. לגבי מוצרים בעלי תוקף קצר, הרי שלפי ממצאי הדו"ח ניתן לייצר תמריצים לניהול נכון של מלאי, כך שמזון בעל תוקף קצר יועבר לנזקקים עוד לפני שפג תוקפו.

לגבי פגמים אסתטיים במוצר או פגמים באריזה, הרי שהם אולי פוגמים בשווי השוק של המוצר, אך ברוב המקרים אינם פוגעים בערכו התזונתי. זהו מצב של כשל שוק, שכן עבור הנזקקים הוא בעל ערך תזונתי. לגבי מזון שניזוק, הרי שאינו בר הצלה והיקפו קטן יחסית.

על פי הדו"ח, להצלת מזון עדיפות ברורה ביחס לחלופות של השלמת פערי אי הביטחון התזונתי באמצעות מתן קצבאות, תרומות, סובסידיות או תמיכה לנזקקים. בכדי לממן את פערי צריכת המזון של האוכלוסייה המוגדרת במצב של אי ביטחון תזונתי שלא באמצעות הצלת מזון, נדרשת תמיכה בסך כולל של כשלושה מיליארד שקל בשנה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

זאת, כאשר ניתן להציל מזון בשווי של שלושה מיליארד שקל באמצעות תהליך שעלותו מוערכת ב-830 מיליון שקל, כך לפי הדו"ח. כלומר, הצלת מזון מאפשרת רווח של 2.2 מיליארד שקל בשנה למשק.

מה יש לעשות?

על פי המלצות הדו"ח, צעדי המדיניות הנדרשים לעידוד הצלת מזון בישראל הינם: גיבוש תוכנית לאומית להצלת מזון, שתייצר תמריצים ומנגנונים לעידוד תרומת מזון; קביעת יעד לאומי להצלת מזון לפיו תתבצע הפחתה של 50% בהיקף אבדן המזון עד לשנת 2030, בהתאם לעקרונות שגיבש האו"ם ושאומצו על ידי ממשלת ארצות הברית בספטמבר 2015 ועל ידי הפרלמנט האירופי במרץ 2017; השלמת חקיקת חוק עידוד הצלת עודפי מזון; והטלת חובת הצלת מזון על גופים ממשלתיים מתוקצבים, באמצעות התקשרות עם עמותת הצלת מזון מוכרת וחיוב גופים פרטיים המשתתפים במכרזים ממשלתיים להתקשר עם עמותת הצלת מזון כתנאי סף למכרז.

"כ-18% מאוכלוסיית ישראל (המהווים כ-1.75 מיליון אזרחים) חיים באי ביטחון תזונתי, כלומר הם נחשבים לנזקקים שלצלחתם לא מגיעים כל אבות המזון", אומר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. "הקטגוריות הראשונות שהם מוותרים עליהן הם פירות וירקות ומוצרי חלב. ישראל מדורגת במקום ה-18 במונחי אי ביטחון תזונתי מתוך מדינות ה-OECD. הדו"ח חושף את בזבוז המזון האדיר, אותו ניתן לחסוך אם רק תהיה מודעות לנושא ורגולציה מתאימה".

לדברי כרוך, "רק בשנה האחרונה הצלנו באמצעות הארגון 15,500 טונות ירקות ופירות אשר הגיעו כתרומה מחקלאים, שלמרות מצבם הכלכלי הלא פשוט, הם אחד המגזרים התורמים ביותר בישראל. 2.3 מיליון ארוחות מבושלות, בשווי של כ-150 מיליון שקל, הגיעו כתרומה מבתי מלון, בסיסי צה"ל, משטרה, חדרי אוכל של חברות גדולות וחברות קייטרינג. אני קורא למשרדי הממשלה להירתם לנושא, ליזום תכנית לאומית שתפעל לצמצום אבדן המזון והצלתו ולקדם את חקיקת החוק לעידוד הצלת מזון".